קידוחי שחר צדיק
בעשורים האחרונים, ומאז תחילת שנות ה-2000 במיוחד, הטרנד ה"ירוק" תופס תאוצה רבה ונותן אותותיו בכל הפנים השונות של החיים במאה ה-21.
בין אם זה במוצרי מזון אורגניים, מכוניות חסכוניות בדלק או בנייה ידידותית לסביבה, התפיסה האקולוגית נעשית רחבה הרבה יותר.
עם התקדמות הטכנולוגיה, מחקר מעמיק ומודעות הולכת וגוברת, בנייה ירוקה היא בדרישה גבוהה יותר מאי-פעם.
כיצד נולדה הבנייה הירוקה ומה משמעה כיום? כל זאת ועוד בכתבה הבאה.
מהי בנייה ירוקה?
תעשיית הבניין מהווה גורם משמעותי בפליטת חומרים מזהמים לאוויר ולקרקע והיא אחת מהצרכניות הגדולות ביותר של משאבים טבעיים ואנרגיה.
אוכלוסיית העולם רק ממשיכה לגדול ויחד איתה הצורך בבנייה, אבל המודעות הסביבתית המתפתחת הביאה איתה את הבנייה הירוקה (ידועה גם כבנייה אקולוגית או בנייה בת-קיימא).
בנייה ירוקה היא חסכונית במשאבים טבעיים, נועדה לצמצם את כמויות הפסולת בכלל והפסולת הרעילה בפרט ועושה שימוש מושכל במשאבים בלתי מתכלים כדי לייעל את הבנייה (כמו אנרגיית השמש, רוח, בידוד טבעי ועוד).
צמצום הזיהום, חיסכון במשאבים, שימוש בכוחות הטבע ויצירת סביבה טבעית נעימה לאדם הם העקרונות המנחים את הבנייה הירוקה.
המשרד להגנת הסביבה מגדיר בנייה ירוקה כ: "בנייה ידידותית לסביבה, בריאה לדייר ולמשתמש, המעודדת חיסכון בחשמל, מחזור פסולת, חיסכון במים, שימוש בתחבורה ציבורית ומעלה את תנאי המחיה של המתגוררים בבניין."
קצת היסטוריה
בנייה ירוקה החלה למעשה בתקופות קדומות הרבה יותר משחשבתם, צורות הבנייה העתיקות ביותר הן הירוקות והיעילות ביותר שיש.
קחו לדוגמה את בתי האדובי (בתי חימר) הנפוצים במרכז ודרום אמריקה.
חוקרים מצאו כי סגנון הבנייה הזה, אשר עדיין ניתן לראות כדוגמתו במקסיקו, פרו, צ'ילה וגוואטמלה, כמעט ולא השתנה כלל כמעט 4,000 שנה.
בתי אדובי עשויים מלבני בוץ מעורבב עם קש וחומר אורגני הנשענים על שלד עשוי עץ.
הם נחשבים כבנייה ירוקה משום שהם עשויים ממשאבים מתחדשים – אדמה, מים, צואת בעלי חיים וקש – ובנויים בצורה יעילה המשתמשת בכיווני זרימת אוויר, אור השמש ותכנון נכון של החל הפנימי כדי לחסוך באנרגיה לצרכי חימום, בישול ומחייה.
לא רק באמריקה, בתי בוץ נפוצים בכל רחבי העולם, מאפריקה ועד אסיה, אולם מאז המהפכה התעשייתית הם כמעט ונכחדו.
כיום בתי בוץ הם אחד מהסמלים הבולטים של הבנייה הירוקה ולמרות שימוש בטכנולוגיה מודרנית הם נשנעים בעיקר על יסודות קדומים אשר ידועים לאדם כבר אלפי שנים.
מאפיינים והשפעות על הסביבה
לבנייה ירוקה השפעות רבות במגזרים שונים:
- השפעות סביבתיות – צמצום הפסולת מהבנייה ומתהליך הייצור של חומרי הבניין מסייעים בשיפור המגוון הביולוגי בסביבה האורבנית.
מלבד זאת, מבנים ירוקים הם חסכוניים באנרגיה ולכן משתמשים בפחות משאבים מתכלים ומפחיתים את פליטת הפחמן לאטמוספירה. - השפעות כלכליות – אמנם בנייה ירוקה נוטה להיות יקרה יותר בתהליך הבנייה עצמו, אולם בטווח הארוך היעילות בניצול נכון של אנרגיה ומשאבים מביא לחיסכון אדיר מבחינה כלכלית, עד 30% מצריכת האנרגיה של בניין קונבנציונאלי ממוצע. החיסכון בעלויות התחזוקה והפעלת הבניין הירוק מפצות על עלות ההקמה.
- השפעות בריאותיות – בניין ירוק בנוי מחומרים ידידותיים לסביבה ולאדם, הם יוצרים סביבה בריאה בה פליטת מזהמים היא מינימלית. תנאי מחייה משופרים וסביבה נקייה מרעלים מביאה לשיפור היכולת הקוגניטיבית והפרודקטיביות של אדם, מחקרים מראים כי אנשים העוברים מבניין קונבנציונאלי לבניין ירוק עולה עד כ-25%.
- השפעות חברתיות – בנייה ירוקה יוצרת סביבה בריאה מבחינה חברתית גם כן, תכנון מתאים של המבנים ואדריכלות הנוף יוצרים סביבה בה שיתוף פעולה וחיים חברתיים הם חלק בלתי נפרד מהמבנה. סביבה בטוחה, בריאה ונעימה מביאה לעלייה בתנאי המחייה ושיפור איכות החיים של הדיירים והמשתמשים בבניין.
יתרונות וחסרונות
יתרונות:
- חסכוני בעלויות צריכת חשמל ומים
- סביבה בריאה
- פליטת מזהמים מינימלית
- השקעה לטווח ארוך
- התאמה לאקלים ותנאי הסביבה
חסרונות:
- עלות הקמה גבוהה יותר מבנייה קונבנציונאלית
- אקלים קשים דורשים שימוש באמצעים אקטיביים לחימום, בידוד ושימוש בבניין
בנייה ירוקה בישראל ובעולם
תקני בנייה ירוקה הם תקנים התנדבותיים ואינם מחייבים, שלא כמו מזון אורגני בנייה ירוקה אינה דורשת אישור תו תקן כדי לעמוד בסטנדרטים המתאימים.
התקן ה"ירוק" הראשון עולם נולד באנגליה בשנת 1990, הוא כולל תנאים ודרישות מבחינת חומרי הבניין, ניצול אנרגיה ומשאבים, ניהול, בריאות ורווחה, תחבורה ועוד.
תקן ה- BREEAM היווה קרש קפיצה משמעותי מבחינת פעילים סביבתיים וארגונים הפועלים לעידוד בנייה ירוקה במדינות מפותחות.
בשנים לאחר היווסדו של התקן באנגלי הושקו תקנים דומים גם בארה"ב, אוסטרליה וגרמניה, אשר מתמקדים באותם הסטנדרטים של הבנייה הירוקה – כמו איכות אוויר, כמות הכימיקלים במים, ניצול משאבים יעיל וכו'.
מאז שנת 2007 גרמניה היא בין המדינות המובילות בעולם מבחינת עידוד בנייה ירוקה.
התקן הוא לא רק סמל של איכות וסטטוס במדינה, הוא מהווה תמריץ עבור תושבים רבים לעבור ולגור במבנים כאלו כאשר הממשלה מעודדות קבלני בניין רבים לשפץ ולהקים מבנים ירוקים.
בישראל התקן הרשמי לבנייה ירוקה הושק בשנת 2005 והתייחס למבני מגורים ומשרדים בלבד.
בשנת 2011 עודכן התקן וכיום הוא מתייחס למגוון רחב של מבנים וכולל גם מבנים אשר שופצו כדי להיות ירוקים.
כחלק מהצטרפות המדינה לארגון ה-OECD הבינלאומי ישראל התחייבה לקדם את נושא הבנייה הירוקה בארץ.
הממשלה הודיע הכי היא תפעל בתחומים הבאים לשיפור איכות הסביבה באמצעות בנייה ירוקה ותפעל בתחומים הבאים:
- הקמת מרכז ידע ישראלי לבנייה ירוקה
- קידום מסגרת הכשרת כוח אדם מקצועי
- עדכון וכתיבת תקני מכון התקנים הישראלי בנושא בנייה ירוקה
בישראל כיום ניתן לראות כמה וכמה עיירות וקהילות אשר שמות דגש מיוחד על הבנייה הירוקה.
מקומות רבים בנגב ובערבה, כמו באר מילכה, נאות סמדר, קטורה ועוד םטועלים יחד כקהילה על מנת ליצור סביבה ירוקה בה המבנים, החקלאות והחברה כולם ידידותיים לסביבה.
מקומות דומים בגליל דוגמת אמירים, כפר ורדים וכליל פועלים גם כן על מנת ליצור סביבה אקולוגית בעלת התחשבות באקלים ובמגוון הביולוגי הטבעי.
אמנם קיימות קהילות והמודעות גוברת ועולה אולם עדיין יש הרבה לעשות כדי לקדם את תחום הבנייה הירוקה בישראל.
בנייה ירוקה במדינת ישראל עודנה נמצאת בחיתולים, היא דורשת עידוד תקציבי מצד משקיעים פרטיים והממשלה אך בעיקר קידום ופיתוח מצד אזרחים בעלי מודעות ואכפתיות.
בנייה ירוקה לא מחייבת השקעה ענקית, עמידה בתקנים מחייבים או שיפוץ כללי של המבנה, ניתן לשפר ולייעל כמעט כל מבנה כדי לעשות אותו יותר ירוק וידידותי לסביבה.
המודעות האישית של הצרכן והאכפתיות של כל אחד ואחת יביאו לשיפור התחום בארץ ובעולם.
