קידוחי שחר צדיק
באילו חומרים מקדח היהלום יכול לקדוח
מקדחי יהלום הם הכלים המיטביים לקידוח חורים בחומרי גלם קשיחים במיוחד, כאשר הנפוצים מביניהם הם הבאים:
- זכוכית, לסוגי השונים.
- אבן, לרבות אבני חן.
- קרמיקה ופורצלן.
- חומרים אורגניים קשים, כמו צדפות, שריונות, עצמות וסוגי עץ קשיחים במיוחד.
באופן הזה, מקדחי יהלום נמצאים בשימוש לשלל מטרות, החל מקידוחים למטרות אדריכליות ועד לקידוחים להכנת תכשיטים, באמצעות מקדחים קטנים במיוחד.
התוצאה הזו אפשרית בזכות כך שהיהלום הוא החומר הקשה ביותר בטבע, ולכן הוא מצליח לחצוב בשלל חומרים אחרים, אך ישנם חומרים בעלי רמת קושיות גבוהה למדי, ועל אף שמקדח היהלום יצליח לקדוח בהם, המלאכה עשויה לקחת זמן.
מנגד, מקדח היהלום עשוי להיות עצמתי מידי עבור סוגי חומרים רכים יותר, ולכן יש להימנע מלהשתמש בו עבור קידוח החומרים הבאים:
- פלסטיק
- מתכת
- עצים רכים
- טיח
מה זה ברגי ליבת יהלום?
ברגי ליבת יהלום (Diamond core drills) הם סוגי ברגים חלולים למקדח היהלום.
כמו בכל סוגי ברגי היהלום השונים, גם את ברגי ליבת היהלום יש להרטיב למען הקירור והשימור שלהם.
ההבדל הוא שבברגי ליבת היהלום, המים חודרים לחלל הפנימי של הבורג וכך נשמרים בפנים, מסייעים לצמצם את הטמפרטורה לנקות את הלכלוך בזמן הקידוח.
בנוסף לכך, התכנון הקפדני של ברגי ליבת היהלום עשוי לזרז את מהירות העבודה שלהם עבור מגוון גדול של חומרים, וכך הם יספקו תוצאה לאחר זמן קצר יותר מאשר בשימוש בברגי יהלום סטנדרטיים.
עם זאת, ברגי ליבת היהלום עשויים להתכלות במהירות גבוהה יותר מברגי יהלום רגילים, ולכן כדאי שלא להעדיף אותם לקידוח בחומרים קשיחים במיוחד.
מה ההבדל בין ברגים מצופים באמצעות אלקטרוליזה לבין ברגים מצופים באמצעות דבק?
ההבדל הוא בשיטה שבאמצעותה הבורג צופה ביהלום, וכל שיטה מבוססת על תהליך כימי אחר:
- אלקטרוליזה: תהליך של ציפוי מתכת באמצעות זרם חשמלי, אשר דורשת שימוש בשכבת מתכת דקה כמו ניקל לשם ציפוי היהלום – השיטה היא זולה יותר משימוש בדבק כימי, אך היא עמידה פחות.
- דבק: דבק כימי ייעודי שנועד לעגן את היהלום – השיטה יקרה יותר משימוש באלקטרוליזה, אך היא עמידה יותר, שכן היא אינה עושה שימוש בשכבת ניקל או מתכת אחרת כשכבה מקשרת.
ברגים מצופים באמצעות דבק לרוב כוללים בהם מספר שכבות של יהלום, וכך הם עמידים למשך זמן ארוך יותר, אך בתמורה לכך, המחיר שלהם עולה והם זקוקים לטיפול קפדני יותר של ניקיון לפני העבודה (לרוב באמצעות אלומינה).
השימוש באלקטרוליזה הוא אכן חלופה זולה יותר, אך מכיוון שהיהלום מקושר לבורג באמצעות שכבת מתכת, ברגע ששכבת המתכת הזו כושלת הבורג כבר לא יהיה פונקציונלי.
כמה זמן בורג של מקדח יהלום מחזיק מעמד?
התשובה לכך תלויה בגורמים רבים:
- מהירות הקידוח
- חומר הסיכה
- לחץ
- צפיפות החומר בו קודחים
- סוג הבורג
הבעיה הופכת לקשה יותר כאשר לוקחים בחשבון את העובדה שלא תמיד יש מידע על אופי החומר בו קודחים – זכוכית ים למשל, עשויה להיות בגילאים שונים וממקורות שונים, כל אחד מהם משפיע על הצפיפות והקושיות שלה.
ניתן לתת השערה גסה במיוחד, ולטעון שבורג אחד עשוי להספיק ל-10 עד 20 חורים, אך יש לזכור שזה טווח גס מאוד, ויש חומרים שכילו ברגי יהלום לאחר קידוח אחד או שניים, בעוד שישנם קודחים שדיווחו על קידוח של למעלה ממאתיים חורים באמצעות בורג אחד בלבד.
איך אני מחבר את ברגי היהלום למקדחה שלי?
כאשר מדובר בברגים קטנים למדי, יש להשתמש בברגים מקשרים, שכן ברגי היהלום הללו יהיו בגודל של בין שלושת רבעי מילימטר לבין שלושה מילימטרים, והם לא יתחברו כשלעצמם למקדחה.
במקרים אחרים, יש לחבר את בורג היהלום באופן שחצי ממוט הבורג יהיה מחובר בתוך המקדחה, ואילו החצי השני חשוף.
איך להתמודד עם התחממות של המקדחה
אם מריחים ריח שרוף, יש להפסיק מיד את פעולת הקידוח – הפעלנו לחץ גבוה מידי או מהירות גבוהה מידי.
יש לקחת ככלל, שהבורג אף פעם לא צריך להיות חם מידי למגע, ואם הוא אכן חם מידי, אז יש לנו בעיה ועלינו להוריד את המהירות והלחץ.
לכן יש לעצור את הקידוח ולתת לבורג להתקרר ראשית, ורק לאחר מכן להתחיל מחדש.
כאשר מתחילים מחדש, כפי שמומלץ לעשות בכל פעולת קידוח, יש להתחיל מהמהירות הנמוכה ביותר, ולהעלות אותה בהדרגתיות בהתאם לצורך, תוך העדפה מתמדת לעבודה ארוכה יותר תמורת מהירות נמוכה יותר.
באופן דומה, יש להפעיל על המקדחה לחץ נמוך ככל האפשר וכך לשמור על העבודה שלה יציבה ובטוחה.
חימום יתר של הבורג לא רק עשוי לפגוע במברגה ולהיות מסוכן לנו הקודחים, אלא גם יפגע בבורג עצמו, יגרום לו להתכלות מהר ולחלקי היהלום להתנתק ממנו.
האם זה בטוח להשתמש במים בסביבת המקדחה?
כעיקרון כן, מים הם אפילו מצרך רצוי עבור הקידוח, כאשר הם יכולים לרכך את החומרים בהם קודחים, לסייע לנקות את הלכלוך והאבק ואף לקרר את הבורג.
אך עם זאת, אסור לשכוח לנקוט בכל אמצעי הבטיחות במהלך הקידוח תוך השימוש במים.
ככלות הכל, המקדחה היא בכל זאת מכשיר חשמלי, וחשמל ומים לא הולכים טוב ביחד, אז צריך להיזהר במיוחד כאשר משתמשים במים למטרות שונות במהלך הקידוח, ואף יותר כאשר הקידוח נעשה בסביבת מים.
איך להתחיל לקדוח חורים בזכוכית, באבן, בקרמיקה וכדומה
הבעיה עם חומרים קשים רבים היא שהמקדחה עשויה להחליק בתחילת הקידוח, ולכן יש צורך לייצר את החור הראשוני בזהירות.
ישנן שתי שיטות ייעודיות כדי לעשות זאת, וניתן להשתמש בשתיהן יחדיו או באחת מהן, על פי הנוחות:
- זווית: מתחילים בקדיחת גומחה ראשונית באמצעות הטיית המקדחה לזווית קלה, כך שיהיה אפשר לכוון אותה באופן נוח יותר, וכאשר החור הראשוני נוצר ניתן להמשיך ולקדוח כרגיל.
- שימוש בנייר דביק: ניתן לקדוח את החור הראשוני תוך שימוש בנייר דביק – הנייר הדביק הוא בעל מקדם חיכוך גבוה יותר, וכך יבטיח שהמקדחה לא תחליק.
בנוסף לכך, כדאי להתחיל את קידוח החור הראשוני תוך הפעלת לחץ מתון ככל האפשר ותוך שימוש במהירות נמוכה במיוחד.
לאחר שהחור הראשוני מוכן, סכנת ההחלקה נעלמת – ניתן להסיר את הנייר הדביק, ליישר את המקדחה ולהתחיל לקדוח באופן אנכי.
איך להגדיל חור קיים
כדי להגדיל חורים קיימים ולרווח אותם, ניתן לעשות שימוש בברגי יהלום מסובבים – אלו למעשה באמת נראים כברגים, בניגוד לברגי היהלום הרגילים שנראים כמוטות בלבד.
ברגי היהלום המסובבים מצופים לאורך כל הסיבוביות שלהם ביהלום, וכך הם יכולים לסייע היטב להרחיב, לרווח ואף ללטש חורים קיימים.
מנגד, ברגי היהלום המסובבים אינם יעילים ביצירת החורים עצמם, ולמטרה זו יש להשתמש בברגי יהלום רגילים.
האם אפשר לקדוח בזכוכית מחוסמת?
לא, הזכוכית המחוסמת אינה מאפשרת קידוח לעשיית חורים.
היהלום אמנם קשה יותר מן הזכוכית, וככזה הוא אכן יצליח לחדור מבעדה, אך הזכוכית המחוסמת לא תתיר חור נקי ומדויק וקידוח דרכה יותיר זכוכית מסודקת ושבורה.
לא לשכוח את הבטיחות
קידוח באמצעות יהלום הוא קידוח אינטנסיבי למדי, וכך הוא עשוי להיות רועש למדי והוא שולח רסיסי אבק רבים לאוויר במהלך העבודה.
גם איש המקצוע המיומן ביותר אינו יכול לעבוד בביטחון ללא ציוד מגן מתאים, ולכן כל אדם שבוחר לקדוח בבטון צריך לדאוג להשתמש במשקפי מגן, אטמי אוזניים וכפפות עבות.
באמצעות אמצעי המיגון הנכונים ותוך הכרה עמוקה של כל הפונקציות והאפשרויות הטמונות בקידוח היהלום, ניתן לבצע עבודה מקצועית ונכונה עם תוצאות מיטביות.
