קידוחי שחר צדיק
RAF MILDENHALL, England A slab cutter slices through concrete with ease during the removal process to make room for a new sidewalk being built at the Galaxy Club parking lot April 14. (U.S. Air Force photo/ Staff Sgt. Jerry Fleshman)
קודם כל – החיבור
להב היהלום עשוי ברובו ממתכת, אך כפי שאפשר להבין מהשם, לא רק המתכת מרכיבה את הלהב, אלא שיש בו גם שימוש ביהלום.
לא מדובר כמובן על היהלומים השונים שניתן למצוא בתכשיטים ובטבעות אירוסין, אלא יהלומים סינתטיים שמיוצרים בטמפרטורות גבוהות לחצים גבוהים שכל מטרתם היא ייצור היהלומים הטובים ביותר למטרות חיתוך.
היהלומים הללו מחוברים לליבת המתכת של של הלהב באמצעות חומר מקשר כלשהו – לרוב דבק כימי מבוסס על תמיסת מתכת – ובעוד שהרכב החומר עשוי להשפיע רבות על איכות הלהב, דווקא אופי החיבור עצמו שנעשה באמצעות החומר הוא בעל ההשפעה המכרעת על האופי של להב היהלום.
החיבור, שיכול להיות קשה יותר או רך יותר, הוא היבט כל כך חיוני בלהב מפני שהוא משמש לשחרור של חלקיקי יהלום שכבר אין בהם שימוש לשם חשיפה של חלקיקי יהלום חדשים.
באופן הזה, ככל שהחומר שאותו אנו רוצים לחתוך קשה יותר, כך יש צורך בתחלופה גבוהה יותר של חלקיקי יהלום ולכן על החיבור להיות רך יותר, ולהפך.
ניתן לסכם זאת תחת מנטרה אחת, לפיה הקושיות של החיבור צריכה להיות הפוכה מהקושיות של החומר הנחתך – חומרים קשים מצריכים להב עם חיבור רך, חומרים רכים מצריכים להב עם חיבור קשה.
אז מתי עדיף חיבור קשה?
אם החיבור הרך מאפשר לחתוך חומרים קשים – וכך נראה שהוא מאפשר לחתוך גם חומרים רכים יותר – נשאלת השאלה מתי יש צורך בחיבור קשה.
כדי להבין זאת, יש לזכור שהשחרור של רסיסי יהלום מן החיבור שקולים להתבלות של הלהב, מכיוון שבנקודת זמן מסוימת כל רסיסי היהלום יתנקזו מן החיבור והלהב לא יוכל עוד לשמש לחיתוך.
באופן הזה, חיבור קשה יגרום ללהב להיות בעל אורך חיים גבוה יותר, ולכן עדיף לבחור תמיד בלהב בעל חיבור קשה כאשר החומרים שיש לחתוך הם רכים יותר.
כמובן שהנושא מורכב מכך, והקושיות של החיבור של הלהב אינה בעלת אופי בינרי, אלא היא יכולה במדד הנלקח מתוך טווח אפשרויות קושיות רבות.
לכן היצרנים נוהגים להפיק מספר גדול במיוחד של להבים הנבדלים זה מזה, בין השאר, על פי הקושיות של החיבור.
לאחר שבוחרים את הקושיות, כל שנותר הוא לבחור את סוג הלהב עצמו, ולכן יש להציג את שלושת הסוגים הנפוצים ביותר.
להב בעל שוליים מחולקים
הלהב בעל השוליים המחולקים הוא להב שהחלק החיצוני שלו, כלומר זה שמבצע את החיתוך, אינו רציף ומחולק למקטעים שווים.
השוליים המחולקים מעניקים ללהב עצמה גבוהה במיוחד ביחס לסוגי הלהבים האחרים, אך בתמורה לעצמה הזו נפגעים הדיוק והעדינות של החיתוך.
באופן הזה, להב בעל שוליים מחולקים יתאים לשלל עבודות בטון, ובמיוחד אלו שנעשו בהיקפים גדולים למטרות שיפוצים, אך מי שינסה לחתוך באמצעותו אריח קרמיקה ככל הנראה ינפץ את האריח.
בנוסף ליתרון של הלהב כעצמתי, החריצים שנוצרים כתוצאה מהחלוקה של השוליים גורמים להקטנה של שטח הפנים שלו ושל זרימה יעילה יותר של אוויר, מה שיכול לסייע בצינון הלהב.
בדרך זו הלהב בעל השוליים המחולקים יכול להתאים היטב לעבודות ניסור וחיתוך יבשות ללא שילוב של מים.
להב בעל שולי טורבינה
שולי טורבינה הם שוליים אשר מחורצים בצורה אלכסונית לכל היקף הלהב, וכך הם יוצרים תוצאות פיזיקליות רצויות, כמו הגדלת שימור כוח ההתמד, הזרמת אוויר וחומרים נוספים.
התוצאות האלה הופכות להבים בעלי שולי טורבינה ללהבים מהירים במיוחד, בין אם נעשה בהם שימוש לחיתוך יבש או לחיתוך רטוב.
התוצאה הזו מתקבלת גם מתוך כוח ההתמד הנשמר באופן טוב יותר, וכך מכך שתצורת הטורבינה מסייעת לסלק את החומר הנחתך החוצה ממקום החיתוך וכך מפנה את הדרך ביתר יעילות.
בנוסף לכך, שולי הטורבינה של הלהב מכשירים אותו לשמש למטרות חיתוך יבש.
זאת מפני שתצורת הטורבינה גורמת להזרמת אוויר יעילה יותר למרכז הלהב, וכך הלהב מצטנן במהלך הפעולה.
כדי להגביר את האפקט הזה, להבים בעלי שולי טורבינה לרוב מחוררים בגופם בקירוב לשוליים, כך ששטח הפנים קטן והאוויר זורם ביתר חופשיות.
להב בעל שוליים רציפות
שוליים רציפות הן פשוט שוליים ללא כל תצורה עליהם, והם היו נראות ממש כחלק אחיד מכלל הלהב אלמלא היו מצופים בחיבור אשר מדביק אליהם את היהלום.
באופן הזה, ללא כל תצורה על הלהב כמו זו שניתן למצוא בשולי טורבינה או בשוליים מחולקים, הלהב נראה פשוט כמו דיסק.
באופן הזה, שולי הלהב אינם מזרימים אוויר באופן מיוחד, והלהב עצמו גם אינו מחורר בשום אופן, כך שאין כל אלמנט בו שתורם לצינון שלו.
לכן, להבים בעלי שוליים רציפות מיועדים לחיתוך רטוב בלבד, אשר במסגרתו נעשה שימוש במים למטרות הצינון של הלהב ולמטרות נוספות.
המטרות הנוספות הללו עשויות להיות ריכוך החומר הנחתך, שיטוח בליטות בו וצמצום כמות האבק הנפלטת – זה מגיע, כמובן, בתמורה לסביבת עבודה לחה שעשויה להיות מלוכלכת יותר.
כתוצאה מהשילוב של המים ומהתצורה הרצופה של השוליים, מתקבלת מלאכת חיתוך איטית מזו המתקבלת תוך שימוש בסוגי הלהבים האחרים.
אך בתמורה למלאכת החיתוך האיטית, מתקבל חיתוך מדויק ונקי יותר שעשוי להתאים לעבודות שמצריכות עדינות גבוהה.
באופן הזה, הלהב בעל השוליים הרציפות הופך לסוג הטוב ביותר לחיתוך של גרניט, פורצלן, שיש וכדומה.
בחירה נכונה של הלהב
עבודת חיתוך וניסור בטון מוצלחת מתחילה בבחירת הלהב הנכון.
באמצעות היכרות עם שלושת סוגי הלהבים הנפוצים ביותר, ובאמצעות היכרות עם החשיבות של קושיות החיבור של חלקיקי היהלום ללהב, אפשר בהחלט לבחור את הלהב המתאים.
כל שיש לעשות הוא לבדוק מראש מהי הקושיות של החומר המיועד לחיתוך, ולהחליט איזה חיתוך ברצוננו לעשות – גס וכוחני, אולי למטרות בנייה, או עדין ומדויק, אולי למטרות דקורטיביות.
